אפרים ווסה

אני אוהב לעבוד בסביבה שבה אני חי – קריית-ים מייצגת בשבילי בית ומשפחה אבל גם בדידות וריחוק חברתי. אני מצלם את המקום כמו שאני רואה אותו, משתמש בסביבה ובנוף כמסגור של החיים. אני מצלם את ההורים שלי ואת עצמי במרחב הזה שאני קורא לו בית. הטקסטורה הנוצרת משלל הפריטים שנמצאים במרחב, והכוללת אלמנטים מהתרבות האתיופית – נותנת רובד שחשוב לי לשמר – נולדתי בארץ, אני לא דובר את השפה האתיופית, לא מכיר שום דבר שהיה שם, ולכן אני מנסה להיאחז בכל דבר שמקשר אותי לתרבות ולשפה שהורי הגיעו ממנה, ובצורה מסוימת אני עדיין חי אותה.

אני אוהב לצלם את הורי, לבחון את חוסר ההתאמה שלהם לנוף, אני אוהב לצלם את עצמי. אני מרגיש, מהרבה בחינות, כלוא בגופי. יש איזו חוסר התאמה בין הגוף לחדר הקטן, לאור, לסורגים. אני מנסה להסתכל על זה מבחוץ, לקבל את מה שיש.

אפרים ווסה, צילום_2020 copy

שינוי גודל גופנים
ניגודיות