עדי לם

עבודת וידיאו Leila, 7 min

לנוכח הרצון לוותר על הקול האינדיבידואלי ולטובת חיבור משותף, נהיינו שתיים. היות שכל אחת מאיתנו הייתה כמה וכמה, כבר היה מדובר בקהל רב.

נמצאנו מביטות אל תוך מראה ששיקפה את העולם, את החיים ואת רוחנו שלנו בתפארת איומה.

הפסקנו להיות "מחבר". באופן ספונטני, בדרך עתירת דמיון, התחלנו לחשוב.

האם עלינו להחליף את הייצוג בנוכחות?

לא הבנו, אבל מי אמר שצריך הבנה כדי להשתמש ברעיון.

החזקנו במחשבה אחת: המעשה מחויב רק לעובדה הפשוטה: "זה – נעשה".

וידענו: אסור לשקר. כאילו בכל רגע נתון את צריכה להגיד לעצמך: כך רציתי שזה יהיה.

הושאל ועובד מתוך דבריהם של ההוגים ז'יל דלז ופליקס גואטרי, חכים ביי, ניטשה, ויליאם פלוסר, ז'ורז פרק ומרטין היידיגר.

000080090007-Edit-2 copy

שינוי גודל גופנים
ניגודיות