מאי כהן

מכונת הממים

"אין שום רוח במכונה שנקראת אדם

אנחנו בסך הכול מכונות הפצה של מֵֶֶמים" (סוזן בלקמור)

פרויקט זה נעשה בהשראת מדע הממטיקה* שקובע כי בני האדם אינם מקדמים רעיונות תרבותיים אלא משמשים כמכונות שנושאות ומפיצות רעיונות. הרעיונות הם אלו שבפועל משתמשים במוחותיהם של בני האדם על מנת להפיץ את עצמם.

התיאוריה קובעת כי מם (מלשון מימטיס – חיקוי) הוא יחידת מידע שמשתכפלת באמצעות מוחות אנושיים ופלטפורמות כמו ספרים, מחשבים ותקשורת המונים. מם הוא בעצם המקבילה התרבותית לגן, אולם בעוד שגן משתכפל ומתפשט באופן ביולוגי, המם מתפשט באמצעים תרבותיים כמו: שפה, מוזיקה, אמנות, דת, ואידיאולוגיה. בדומה לגן, מועבר המם ממוח למוח בדרך של גיוון, ברירה ותורשה, וכשם שהאבולוציה הביולוגית היא מלחמת קיום תמידית בה החזק שורד, כך גם באבולוציה של הממים; ישנם רעיונות "חזקים" (ישו למשל) ששורדים אלפי שנים וישנם רעיונות "חלשים" שנכחדים.

לפני שנחשפתי לתיאוריה סברתי כמו מרבית בני דורי, כי המושג ממים מתייחס לתוכן, לרוב הומוריסטי, שמתפשט באופן "ויראלי" באמצעות רשת האינטרנט. תוכן כגון: שירים, סרטונים ויראליים, פרסומות, אגדות אורבניות, ידוענים לרגע וסלנג. האתגר שהצבתי לעצמי בפרויקט זה הוא להאיר את מדע הממטיקה באמצעות ה"ממים האינטרנטיים". לנסות לבטא באמצעות מרכיב של תרבות ההמונים עקרונות פילוסופים עמוקים שמשמשים כאבני היסוד של תיאוריה מדעית. זהו ניסיון להבהיר רעיונות מופשטים שעל גבול המטאפיזי, באמצעות אלמנטים יומיומיים שחגים סביבנו ללא הפסקה וכמו שקובעת התיאוריה, משתמשים במוחותינו על מנת להפיץ את עצמם ולשרוד מבלי שאנחנו נותנים את דעתנו לכך.

* את התיאוריה שבבסיס מדע זה הציג לראשונה ריצ'רד דוקינס בספרו "הגן האנוכי" (1976) ואחריו המשיכה ד"ר סוזן בלקמור בפיתוח התיאוריה עד כדי ביסוסה כתחום מחקר מדעי בספרה המכונן "מכונת הממים" (1999).MAY COHEN WEB2

שינוי גודל גופנים
ניגודיות