בוגרות מחלקת כתיבה במנשר משתפות

הבוגרות שלנו, בר פסח וניצן מינץ, שתיהן בוגרות מחלקת כתיבה במנשר, משתפות רגעים אישיים של כתיבה, יצירה והגשמה.

בר פסח – בוגרת מחלקת כתיבה במנשר ומרצה לעריכה

לאתר של בר פסח

✨️ עכשיו תורי ✨️

בגיל 17 הייתי אמורה להוציא ספר.

התחלתי לכתוב את הספר הזה בגיל 12. כבר היה לי עורך והוא עבד באחת ההוצאות הגדולות בישראל (איש מאוד מוכר אבל לא אחשוף כאן מי זה). הוא אמר לי שהספר שלי יכול להצליח, שהוא מאמין בי.

הבעיה הייתה שאני עוד לא האמנתי. הרגשתי שהספר לא בשל, ושאני עוד לא מוכנה. הרגשתי שזה משהו עצום, ושאני רוצה לעשות אותו נכון. הרגשתי שאני חייבת לרדת רגע מהרכבת הזו, לעצור.

והזמן עבר.

לא עליתי עליה שוב מעל עשור. עשיתי בזמן הזה המון דברים אחרים. צבא, תואר בלימודי כתיבה במנשר, בית, עסק. כתבתי, אבל לא הייתי מכוונת מטרה להוציא ספר. כל הזמן התנגן לי בראש שמשהו עוד לא בשל. לפעמים חשבתי שאני סתם דוחה את זה כי אני מפחדת.

אמרו לי שזה תירוץ, אמרו לי שאי אפשר להיות בשל באמת, צריך פשוט לקפוץ למים, אמרו לי שאני פוטנציאל מבוזבז, אמרו לי שאני מפחדת להיכשל, אחרים אמרו שאני מפחדת להצליח.

כמעט האמנתי.

העדפתי לעבוד "מאחורי הקלעים", עם כותבים וכותבות כמוני, מתוך התחושה שמשהו עמוק מחבר בינינו – האהבה לסיפורים. הדמיון. הפצע. הרעב. אני מכירה את הרעב הזה כל כך טוב. הוא הוביל אותי כל חיי.

אז כן מבשילים. ועכשיו הגיע הזמן גם לכתיבה שלי ✨️🥰

לא אחשוף יותר מדי פרטים כרגע, אבל אני נוסעת היום לפגישה חשובה שתתניע את הכתיבה שלי קדימה. וזה מאוד מרגש.

היום אני מבינה את הלקוחות שלי יותר מאי פעם, ואני בטוחה שזה יהפוך אותי לעורכת טובה יותר ולאדם יותר טוב, שמגשים.

בהצלחה לי, ושכולנו נגשים את החלומות שלנו 🤞🏻

 

 _______________________________________________________________

ניצן מינץ – בוגרת מחלקת כתיבה במנשר ומשוררת רחוב

 על ניצן מינץ בוויקיפדיה

אזלה המהדורה

נגמרה, תמה, הסתיימה.

אלף עותקים שהכנתי לכל אחת ואחת מהכריכות יצירת מקור שהוכנה בגילוף, שיוף, יציקה, בקילוף בציפורניים ובזיעה.

מה חשבתי לעצמי בכלל שלקחתי על עצמי פרויקט כזה לספר שירה הויזואלית הראשון שלי?

רק המחשבה על להוציא מהדורה שניה נראית לי בלתי נסבלת כלכלית ופיסית. אולי יום יבוא ותימצא ההוצאה הנכונה או הנדבן הנכון זה יוכל לצאת לפועל, אבל עד אז, לכל מי שיש עותק, שמרו עליו. תזכרו שהוא אחד ויחידי, שכל כריכה שונה מהשניה. תעלו בעיניכם את הידיים שלי שנחתכו עוד ועוד מכל שיוף, תדעו שעמלו על כל קיפול בדפי הספר הנפתחים נשים עד אור הבוקר, שהמדפיס כמעט יצא מדעתו ובית הדפוס כמעט ביטל את הפרויקט.

שמרו עליו.

 

 

תודה על הכוח הקבוצתי. תזכרו שיש לכם יכולת אדירה יחד לשנות מציאות ולברוא

תזכרו את זה במיוחד בימים אלה.

_____________________________________________________________

שתי  בוגרות מחלקת כתיבה במנשר – בר פסח וניצן מינץ – מזכירות לנו שהכתיבה היא מסע אישי וממושך, שכולל גם עצירות, פחדים והתגברויות, וגם את הרגע שבו מבשילים.

📌 רוצים לקרוא עוד? היכנסו לעמוד מחלקת כתיבה במנשר.