חדשות מחלקת כתיבה

• ברכות למשוררת לורן מילק, בוגרת מחלקת הכתיבה (בהצטיינות) במנשר, עם זכייתה בפרס פסטיבל השירה במטולה 2023

בִּתְעוּדַת הַזֶּהוּת שֶׁלִּי יִכְתְּבוּ גַּם אֶת שִׁמְךָ

שֶׁחָשַׁק בְּנַפְשִׁי, שֶׁלָּן אִתִּי בְּמִטָּתִי

שֶׁדָּן אוֹתִי לְמָוֶת בְּהִלּוּךְ אִטִּי.

סוֹף הַיּוֹם אֲנִי פּוֹרֶצֶת בִּבְכִי

בְּגָדִים נִקְרָעִים

מְעִיל עוֹר אָדָם נִרְקָם

(לורן מילק, מתוך השיר: "סיכום אהבה סיכום מחלה", מן הספר "פרפר פרלין", הוצאת ספרא, 2012)

חברי ועדת הפרס, אפי בניה, מנכ״ל בית הקונפדרציה, ומנהליו האמנותיים של הפסטיבל, שירי לב-ארי ובני ציפר נימקו את בחירתה של מילק בכך ששיריה מצליחים ללכוד בצורה האותנטית ביותר את חווייתה של אישה המפלסת את דרכה בתוך מציאות רוויית קשיים פנימיים וחיצוניים, ואת חייו של אדם צעיר כיום בישראל, שחולם להתקדם, מדמיין את עתידו, אבל תקוותיו על פי רוב נכזבות.

סגנון כתיבתה כמו מורד בנוסח שירי העצב והמלנכוליה ששלט ביצירתו של הדור שבא לפניה. החל מספרה הראשון, ״דם הבתולה״ (אחריו ראו אור "פרפר פרלין" ו"בורא מיני יללות"), היא התבלטה כמשוררת בעלת קול מובחן מאוד ואמיץ, העושה שימוש בפנטזיות של אלימות, בגופניות ובדימויים של עונג ותשוקה.

• בתאריך 14/5/23 באייס על דרימרס, על סדרת הנוער המעולה של סיון שקנאג'י, בוגרת מחלקת הכתיבה ומרצה אהובה במנשר, תסריטאית, משוררת, סופרת ומה לא! כיאה לבוגרת מחלקתנו. "סדרת הנוער החדשה של HOT היא לא רק הקאמבק של ליאת אחירון, אלא גם סדרה כתובה היטב שעשויה להפוך בהמשך לסדרת קאלט שתצטרף לשורותיהן של גדולות וטובות כמו "השמינייה" ו"השיר שלנו"

"דרימארס" מתגלה כבר בצפייה הראשונה שלה כסדרה מקורית וייחודית בענף סדרות הנוער.

הקצב והנימה של הסדרה, כמו העיסוק שלה ברוח הזמן ובטייפקסאט של הדמויות, משווים לה בעיני שכבה נוספת של איכות שהיא יותר מעוד סדרת נוער קלאסית. למרות העיסוק הקצת קלסטרופובי שלה, "דרימארס" מתנהלת בזהירות ולא נגררת מחוץ למחוזות שבהן היא מיועדת להישאר כסדרה שפונה לקהל הצעיר ולכל המשפחה".

• פרסום של אילה זמור, סטודנטית שנה ג' במחלקת הכתיבה במנשר – עיתון 77

 

• שיר ליום האהבה🌺עיתון 77

  לני בלה כהן, בוגרת מחלקת הכתיבה וכיום עורכת התרבות בווינט ועורכת כתב העת האירוטי "חפוז", מתוך הגיליון החדש:

• 

   

• "חפוז" בתדר, מוזמנים/ות למסיבה וקריאת סיפורים ושירים בתדר, דרך יפו 9 תל אביב, עם בוגרות המחלקה, עורכות מגזין חפוז, לני בלה כהן, אנאיס עדן ליברמן וירדן ורד

 

• בהשקת "אמהות עם עגלות" של תמר סנדלר גורן. סטודנטית במחלקת הכתיבה שנה ד', בהוצאת "תשע נשמות" היוקרתית.

  עם אוריאל קון העורך והמוציא לאור של תשע נשמות:

  לפני כמה חודשים היו לי כמה תגליות מחשבתיות בנושא ספרות מקור.

  אתם יודעים שבמשך עשור, קיבלתי על הראש על כך שאני מפרסם ספרות מתורגמת בלבד, ומפנה את הגב לספרות עברית. כעבור כמה שנות התלבטות, החלטנו לפעול גם בשדה הזה. מהר מאד הבנתי שלא התבקשתי “לייצר ספרות עברית”, אלא לייצר את ״אותו ספר״ עברי שמופק מאז ומתמיד – להלן כל מיני דמויות (מוטי, יואב ויעל, תום וכרמית) והם פותחים במסע אישי, משפחתי, לאומי, עם הרבה פאתוס, דבק רגשני, ועלילה מקצוענית ריאליסטית. הממסד חיפש ספרים שכותבים ״על החיים עצמם״. אמונתי בספרות היא בדיוק הפוכה: אני מחפש ספרות שפועלת על החיים.

  לא מעניינות אותי עלילות. מעניינים אותי רעיונות ופיתוח תחביר עם הבעה אישית – מה שנקרא: סגנון.

  חודשים רבים Elrie Carmon ואני יושבים לקרוא מאות רבות של כתבי יד. ראו איזה פלא! 99% מכתבי היד נטולי סגנון, נעדרי רעיון. לרוב מגיעות אלינו אותן עלילות-פאתוס, עם הבעה אוטומטית שחושפת את העובדה שמרבית הכותבים מעולם לא חשבו על סגנון כתיבתם, כאילו דווקא על זה אפשר לוותר. תומכים בתפישה ספרותית זו, המקצוענית, מבקרי הספרות בישראל: מרביתם כותבים על עלילות ופוסחים כמו גדולים על הספרות. במילים אחרות: ספרים בלי ספרות מנותחים על ידי מבקרים שנמנעים מקריאות לעומק.

  הסדרה שלנו ״קודה״ לספרות מקור מפרסמת ספרות עברית. ספרות בלתי יציבה, ספרות שחושבת את עצמה בזמן אמת, ספרות של פרויקטים אישיים. הערך המרכזי בספרים אלה הוא שהם מנסים לחקור ספרות מקור מה היא – כל ספר בדרכו.

  בימים אלו לאור ״אמהות עם עגלות״ של תמר סנדלר גורן, אותו ערכתי בהנאה ענקית. זהו ספר יפה-יפה שמיישם את החיפוש הזה אחר ספרות.

  אמהות עם עגלות הוא פרויקט, יש בו סגנון, הוא מנסה לפעול על החיים, הוא נקי מפאתוס, דל שומן, קל וחזק.

• ברכות לתמר סנדלר גורן, סטודנטית במחלקת הכתיבה, שנה ד', על הוצאת ספרה בהוצאה היוקרתית, "תשע נשמות"

"…כבר מרגישים את הראש, עוד שנייה הוא יוצא!!! מתרגשת כל-כך על צאת ספר הביכורים שלי ״אימהות עם עגלות״. יש לי המון מילים אבל אבחר רק בכמה, בעיקר להגיד תודה לנשמות הענקיות של תשע נשמות. איזה כבוד זה להיות חלק מהמפעל המטורף הייחודי החשוב והמדהים שלכם.