עודד לוי
"ישבתי בספרייה הלאומית וקראתי על איש אחד שחזר לעיר הולדותו אחרי מסעות ארוכים וישב וסיפר לכולם על אשר עבר במקומות הרחוקים שאליהם נסע, הלוואי והיה לי לאן לחזור חשבתי לעצמי, הלוואי והיה לי לאן לנסוע, המשכתי לתהות, תקוע בתחושה של זרות, ניכור, שעמום וייאוש.”
החלל עוסק בשני עולמות זרים ומנותקים, מצד אחד העולם שלי, שזר לסבתי ומצד שני עולמה שלה המנותק ממני ומהסביבה עצמה.
הבדידות, הזרות והניכור אותן אני חווה נכנסות לכל עבודה בחלל. איני משאיר לצופה אוויר לנשימה, הסאונד הצורם והדימויים המנותקים מהמקום בהם אני בוחר לצלם, מנתקים את עולמי שלי ואת עולמה של סבתי מהסביבה שבחוץ.
הפוביה אותה אני חווה על בסיס יומיומי בעיר ילדותי מלווה את חלל התערוכה. הקלסטרופוביה שיוצר הסאונד של מכשיר השמיעה, לצד הקללות ההומופוביות, משאירות את הצופה באי שקט, להיכן שילך – הסאונד ירדוף אותו.
בעבודתי אני משלב בין שתי תרבויות שונות – מצד אחד תרבותה של סבתי שהגיע מדרום אמריקה לארץ, ומצד שני התרבות שלי כיליד הארץ.
עודד לוי
[email protected]
0544-754-881
dom dom kurşunu. וידאו.
משתעל נוצות
