ליהי גרניט

שיירים

הבית הוא הקרקע ממנה אני מתחילה. מטרתו- לייצר נוחות פיזית ומנטלית, רשימת המצאי שלו- משעממת. הבית טמוע בנו ואנו טמועים בתוכו- הכל בו שיירים של המתגורר: שיערותיו, חלקי עורו, הזבל שהוא מייצר, רעיונותיו, מה שהוא עכשיו ומה שהוא היה רוצה להיות.

גם אני טמועה בבית שלי- הוא מגרש המשחקים שלי. כמו ילד שמספר לעצמו סיפור, מצביע על רהיטים: זה הבית, זו הגינה ופה המטבח. אני נותנת במה לשיירים שלי- לבהות מתוך המים, להחלץ מהקיר, להניע את האויר ולהציל גרב ממכונת הכביסה תוך תזוזה בין שקט לרעש, בין מחנק לנשימה, בין תנועה לקיפאון"