נירי גתמון – ים הזכוכית
נירי גתמון – ים הזכוכית
בסדרת הצילומים הזו אני עוסקת במתח שבין המרחב הביתי לבין המרחב הציבורי שבו מתקיימת השיגרה. בצילומי פורטרטים וסצנות מתוך החיים אני בוחנת את הקשר בין מה שמתרחש בתוך המשפחה לבין הסביבה האורבנית המקיפה אותנו. לעיתים זו העיר שמופיעה ברקע ולעיתים אלו מקטעים מהסביבה: ים, עצים או שקיעה הנראים במבט ראשון שקטים או מוכרים, אך טעונים ברובד נוסף.
המרחבים שאני מצלמת בין אם ביתיים, עירוניים או פתוחים – נושאים עימם הדים רגשיים. לעיתים אלה הדהודים שקטים, שנובעים מתוך מראה מוכר ויומיומי, ולעיתים הם עולים דרך נקודות חיבור עם הסביבה או נקודות חיכוך עימה. גם כשהמרחב ריק מדמויות, יש בו נוכחות של מה שהיה, של מה שמבעבע מתחת לפני השטח, של מה שאולי עוד יתרחש. הדימוי עצמו הוא נקודת מגע בין חוץ לפנים, בין הסביבה לבין מצב תודעתי.
אני משתמשת בדימויים גנריים, קלישאתיים, שמרמזים על אידיליה אך טומנים בחובם פרטים סדוקים: רעל בצבע ורוד, בניין "מכוער" שמתייפה באור של בין ערביים. היופי האסתטי ניצב מול הפרעה שקטה, לעיתים מאיימת; ודווקא בה נחשפת מורכבות המציאות.
העבודה מתפרשת על פני ציר זמן ליניארי, תיעוד לאורך השנים, שגרה, חזרתיות, תנועה בין פנים לחוץ; אך מתוך ההצטברות נוצר משך: חוויה של זמן שאינו מתקדם בקו ישר, אלא מתעכב, חודר, נפרש בשכבות. זהו רצף פנימי של רגשות, הדהודים וזיכרון. כך נוצר שיח מתמשך בין המקום, הזיכרון והרגש, לא כהתנגשות, אלא כאפשרות לשהות בתוך אי-הבהירות.
