ירדן ליבר – כך הדבר מרגיש
כך הדבר מרגיש – ירדן ליבר
העבודות שלי מתחילות במפגש עם אובייקט.
אני נמשכת לחפצים שנמצאים בשוליים של תהליך הבנייה, לשאריות חומרי גלם שכבר סיימו את תפקידם: צינור, שבר אבן, גוש בטון.
הבחירה בכל אובייקט אינה מקרית אך גם לא מאוד מחושבת – היא מתרחשת תוך כדי תנועה, שיטוט, התבוננות. כאשר חפץ מסוים תופס את העין, אני עוצרת. מתבוננת בו, חוקרת את הצורה, הצבע, הגודל, המירקם, את הקיום החומרי שלו.
אם נוצר עניין – אני לוקחת אותו אלי ושומרת, אוספת.
בהמשך, אני בוחרת עבורו מרחב צילום – לרוב אתר עירוני בתהליך של בנייה או שינוי. אני מציבה את האובייקט מחדש, במרכז הפריים, במבנה הרמוני ונקי.
דרך פעולת ההצבה והצילום אני מעניקה לו מקום, נראות, תוקף.
הוא כבר לא רק שארית, אלא דימוי שלם, טעון, כמעט מונומנטלי.
המבט שלי לא צועק אלא מתעקש – על נוכחות, על הכרה, על מקום.
המבט הוא הפעולה הראשונה של הצלה. ובתוך ההצלה הזו יש גם צורך אחר – לשלוט במה שמתפרק, לארגן את מה שאיים להישאר חסר צורה.
הצילום מאפשר לי לנסח מחדש את היחסים בין מקרי לבחירה. לייצר תחושת שליטה וסדר בעולם – גם אם לרגע, גם אם זו רק תחושת שווא.
