סמארה שבאט – קדושה וכוכבות

סמארה שבאט

קדושה וכוכבות – תערוכת צילום

התערוכה פתוחה החל מיום חמישי 12.1.17 בשעה 17:00

שיח גלריה ביום רביעי 18.1  בשעה 14:30

עד: 9.2.17

שעות הגלריה: א'-ה'  11-19

תפילה

 

התערוכה עוסקת בקריעה פנימית. אישה ערביה צעירה, בת 30 מגלה דרך העיסוק החדש שלה בצילום (בהכשרתה היא עובדת סוציאלית) – עולם פנימי של חושניות ותשוקה, עיסוק בדימוי של כוכבת קולנוע, רצון להתרסה. זהו תהליך של יציאה ממסגרת נוקשה – חברה סגורה וקשוחה, קודי לבוש מחמירים, סבל.

לצידה חברותיה – נותנות את פניהן למצלמה, שותקות.

על פי הנוסחה הנוצרית – ככל שהסבל, הקורבנות ונומך המעמד גדולים יותר, כך מעלת הקדושה גבוהה יותר. גם היהדות והאסלאם אימצו את הנוסחה.

עד כאן – התחלה של סינופסיס לסרט עלילתי לפי נוסחה.

אלא שזהו צילום סטילס – חשיפה אמיצה של פורטרט, פה ושם של עור, בגדים ותחפושות ורק הסיפור בעל פה עומד מאחורי הדימויים.

הצילום הוא מדיום מאתגר – אין לו את החופש של הסתתרות אחרי דמויות בדויות, ובהיותו מוצג בגלריה – עליו להציע משהו מעבר לסיפור האמיתי. במקרה הזה הסיפור האמיתי נשאר חסוי, מעניין אולי, אבל לא התמה שלו. הכוונה של תערוכה הזו היא לנסח את המתח של בין פנים לחוץ, הגלוי והנסתר, חיי היומיום לעומת השחרור בסטודיו מול המצלמה. המצלמה כאן נעה בין אטימות מבט ולבוש ל"פוזות", בין שחרור וקתרזיס לחשש ופחד. התערוכה הזו היא על נושא האומץ בצילום, המלווה אותו מתחילתו. בין אם זהו האומץ המסורתי חיצוני של היפגעות ברדיפה אחרי מלחמות, או בין אם זהו אומץ אישי פנימי. התערוכה הזו, באופן נדיר – מאחדת את שני הסוגים.

 

וההיבט הפוליטי – בחרנו לתת נראות לקול הזה למרות שעיניים מסוימות יכולות לנתב את כתב האשמה הזה למחוזות פוליטיים הפוכים ממה שעקרונות המוסר הבסיסיים צריכים להוביל אליו. בחרנו לתת ניראות לקול הזה כי אותנטיות וכאב הינם יותר חשובים לפעמים משיקולי קורקט.

 

זו תערוכה ששיח הגלריה המלווה אותה – יותר חשוב מהפתיחה.

 

עודד ידעיה

 

• חל איסור מוחלט לצלם בתערוכה