סלון מנשר

סלון מנשר היא מסורת של תערוכות קבוצתיות אחת לשנה, בהשתתפות אמניות ואמנים בוגרי מנשר. הפעם, לכבוד שנת ה200 לצילום הראשון, החלטנו להקדיש את התערוכה לנוכחות של הצילום כחומר וכמקור השראה על אמנים עכשוויים הפועלים במדיומים שונים. הנה עבודות של כמה מהמציגים, בוגרי המחלקה לאמנות מנשר.

ליה דוד יוצרת הדפסים על טקסטיל שנולדו מתוך התבוננות והשתהות מול תנועת האור והצללים המשתנים בחלל הביתי. העבודה מפרקת את המעשה הצילומי ומעתיקה אותו אל שדה הטקסטיל: האור, שהיה "חומר הגלם" הבלתי מוחשי בחדר, מתורגם לשכבות חומריות של צבע, הדפס ופעולת רקמה ידנית.

רפאל ברנשטיין יוצר בליבוד מחוות לצלם רוברט מייפלת'ורפ. עבודת הליבוד, טכניקה מסורתית של דחיסת סיבי צמר, מחזקת את המימד החושני הקיים בעבודותיו של מייפלת'ורפ. תהליך העבודה מאד פיזי ודורש מגע רציף עם הצמר. המתח הקיים בין הצלם לאובייקט מותמר למגע עם הצמר, והדימוי הופך לאובייקט – גב גברי הופך לשטיח קיר.

מתעניינים בלימודי אמנות?
רוצים ללמוד אצלנו בשנה הקרובה?
03-688-7090

[email protected]

אורנה שפירא שוזרת יחד תצריבי מתכת של שני דימויים – האחד הוא רישום מתוך צילום ארכיון של עדה פישמן מיימון שעלתה לארץ ב- 1908 והקימה את כפר הנוער עיינות. שפירא משכפלת את הדימוי של הדמות שסיפורה נשכח. הדימוי השני הוא מפת תחרה, ששפירא מניחה ולוכדת על גבי לוח מתכת מכוסה בשעווה. העבודה של שפירא מהדהדת את הניסיונות הראשונים ללכוד דימוי על לוח מתכת.

בעבודותיה של ולאא אבו חמאם האור מתעתע. בצילום סטילס נראית גלקסיה מרהיבה, אך זה צילום של  מסך מחשב, אור מיד שניה. בעבודת וידאו הפסקול מספר על חוויה מטאפיזית מול אור, אך האור המופיע על המסך מרצד, מבלבל. מבין השורות עולה חוויה של פגיעה.

מריה צ'בן מושפעת מעבודותיו של הארי פוינטר, צלם מן המאה ה-19, הידוע בצילומי החתולים שלו שהקדימו את אובססיית החתולים הנוכחית ברשת. תהליך העבודה של צ'בן מתחיל בצילום החתולים הפרטיים שלה, עובר דרך קולאז'ים צילומיים דיגיטליים ומגיע אל ציור שיש לו הן מאפיינים של הצילומים הויקטוריאניים והן את הקולאז'יות, החדות והרוויה של תוכנות עיבוד תמונה.