נטלי נאמקם // Silverfish

בבקרים אני מתעוררת ונזכרת בתמונות החולפות מהלילה, נאחזת בחלומות התמוהים, תוהה לעצמי למה הם בעצם הופיעו, אילו רגשות בלתי מפוענחים מדברים אלי דרך החלום.

היצירות הן דרך לחקירה עצמית. בתוכן מסתתרות חרדות שאותן אני מנסה לפענח ולהבין. הציור מהווה גישה לעולמי הפנימי, האמביוולנטי, שהוא בו בזמן מפלט מן החוץ ואזור של התמודדות וקושי.

בעזרת הציורים אני מצליחה לגשת לרובד נסתר, לרגש שאיני יכולה להביע במילים. הקושי שלי בביטוי מילולי מתאדה בעזרת פעולת הציור – משיכות המכחול, ערבוב הצבע. היצירה מצליחה לעורר בי תחושת שובע.
רציתי לתפוס את תחושת אי הנוחות, המתח והחידתיות של החלומות בעזרת קומפוזיציות חתוכות, תקריבים, גופות מנותקים מהקשר ושילוב חומרים שונים עם צבעי השמן. הצבעוניות הצורמת שבבסיס הציור מציצה מבין שכבות הצבע.

כשאנחנו רואים מחזה מטריד או מגעיל, אנחנו לא יכולים להסיט את המבט. מכאן המשיכה שלנו למוזרות ולביזאריות. הדימויים המופיעים בציורים חוזרים שוב ושוב, כסיוטים החוזרים ונשנים, הממשיכים להטריד גם בשעות הערות.