אמל גרבוע
אוטופסיה מיצב תלוי חלל
פלסטלינה, בטון, שולחן נירוסטה.
יצור כלאיים מוטל על שולחן נירוסטה, ושניהם מעוררים תחושה מקפיאה של חדר ניתוח או חדר מתים.
במהלך העבודה על פרוייקט הגמר גיליתי את הפלסטלינה כחומר ציורי. הפלסטלינה שנחשבת לחומר ילדותי ולא נלקחת ברצינות בעולם האמנות, אפשרה לי להמחיש את הגועל של שאריות הבשר שנזרקות לזבל.
המפגש בין הפלסטלינה לבטון שהוא חומר בניה עם איכויות וקונוטציות שונות לגמרי, אפשר לי להפגיש בין פנים וחוץ, לפשוט את האיברים הפנימיים אל מחוץ לעור הבטון.
העיסוק בבשר באמנות נשען על מסורת ארוכה, למשל, רמברנדט דרך סוטין ועד מיכל שמיר.
בסופו של דבר, לא ברור אם גוף הבטון והפלסטלינה שבחדר התערוכה, הוא גופו של אדם או גופה של חיה. החוויה של הצופה היא מציצנית, חוויה של צפייה ובחינה של תוך הגוף בזיקה לציור "תומאס המפקפק" של קאראווג'ו.
0542859626 // [email protected]
