שנה טובה עם חדשות המחלקה
שנה טובה עם חדשות המחלקה
שנה טובה עם לינוי, אנאיס, לני, אור ושלומי
בצאת יום הכיפורים; רפאל רבינוביץ', סטודנט שנה ד׳ במחלקת כתיבה במנשר
אבינעם ווקר, סטודנט שנה ד׳, פרסם בכתב העת ״אשכולות פואטיקה״ את שירו ״יעריר (יער עיר)״, שנכתב בהשראת הציור ״נוף מיוער ורועים״ של פול בריל משנת 1620.
בן רוזברג שוורץ עם מחזור יפהפה ורפאל רבינוביץ' עם טקסט על תל אביב שניהם סטודנטים שנה ד', פרסמו בכתב העת ״הביזיון״.
כנסו לקרוא את הטקסטים המלאים:
עם ירדן מרציאנו סטודנטית שנה ג':
"התקופה האחרונה מבקשת ממני לחשוב מחדש על גבולות התא הצר הזה שנקרא המוח שלי.
לא מזמן חגגתי 29, התחלתי את השנה ה-30 שלי ביקום המופלא, המסתורי, מלא האפשרויות והבלתי נסבל הזה שאני חלק ממנו. הבנתי שמדובר ביקום שהתרגלתי אליו כל כך, שלמדתי מהשורש את הסיפור שהוא מספר, את האפשרויות בתוכו, עד לנקודה המאוד קיצונית שבה התאמתי את גבולות הגזרה שלי לקול החלוש, המתנצל והזהיר שהוא הפיק. זאת אומרת, לא ציפיתי לרוץ מרתון וגם לא לשבור את פאקינג הוליווד עם הכישרון הייחודי שלי, (שהוא כמובן לזהות כמעט כל שיר של ריטה תוך מקסימום חמש שניות וגם לדעת מי כתב אותו) לא ציפיתי גם להיות אהובה או מוערכת או לחוות חוויות מיטיבות דרך הגוף האנרכיסט שלי. בעולמות המניפסטינג עשיתי טעות של מתחילות, וגם למדתי שיעור, שהמסקנה ממנו הוציאה ממני כתיבה, הללויה
–
–אני מהנדסת את עצמי לגזרת המבט שלך. מה שאת חושבת שאני.
לתכונות האופי שהעיניים שלך, שכבר רואות אותי כל כך הרבה שנים, יודעות שקיימות אצלי ומצפות לראות. ככה אני נשארת בדיוק כפי שאני, ארוזה באותה אריזה מוכרת שהתקשתה עליי עד לתחושה שזה בלתי אפשרי לעצב ממנה משהו שונה.
מפחיד אותי לערער על המבט שלך, להפתיע, כי הפתעה יכולה להיות הפתעה לטובה אבל גם הפתעה לרעה. באופן כללי המבט המופתע שלך, ברגעים שלפני שנאמרות מילים אחריו, תמיד גורם לי להחסיר פעימה, להרגיש לא בנוח עם עצמי, על שאני האחראית לו, על טלטלת השינוי שיצרתי שדורשת ממך עכשיו להסתגל אליי מחדש.
להשתנות דורש אומץ, להיות זו שבטוחה בעצמה אומר להפסיק להיות זו שלא.
מי תתן שבכולנו יתגלה אותו אומץ, שנעיז להשתנות ולגדול בעולם.
שנה פורצת גבולות לכולן,
למה לא מה יש בזה כוסומו
"
" 
