גלריית מנשר
כניסת סטודנטים
03-6887090

מרג' ויזיבל // אסף גאם הכהן

 

מרג' ויזיבל // אסף גאם הכהן

 

דיכוטומיה כוזבת ושיבוש המבט בעבודות הצילום של אסף גאם הכהן המוצגות בגלריה 'מנשר' – 12.11.15 - 17.12.15

דיכוטומיה כוזבת היא כשל לוגי או כשל במתאם, משום שכל האפשרויות מוצגות כבלעדיות או אקסלוסיביות, או ראשוניות בחשיבותן, ואילו המצב בפועל איננו כזה. הכשל נובע מהרצון של אפשרות אחת לטשטש את הסבירות של אפשרות אחרת.
דיכוטומיה כוזבת היא גם מצב שבו מוצגות רק שתי אפשרויות כברירות מחדל, כאשר בפועל ברור שיש אפשרויות רבות נוספות.

gaza5

האמצעי הטכני:

שיבוש המבט על ידי הצילום, אותו מדיום שבמקום לספר על המציאות, לדווח עליה, להמחיש אותה - הוא מצייר אותה ביד חופשית – הוא כבר עניין ישן. הצילום עושה את זה כבר עשרות שנים - בגרעיניות הולכת וגדלה עד כדי איבוד הדימוי, בערפול וצמצום הגוונים, בהשטחה לשחור לבן, ועד למנעד קטן של אפור, בהעברה לצבע והגזמה מעבר לטבעי, בשיבוש היררכיות של חשיבות בין הדימוי לצל ואור שלו, לצורה ולתוכן וכו'. כל זה התקיים גם בעידן הצילום האנלוגי.

תוכנת העיבוד שמשתמשים בה היום מאפשרת הכול ואף יותר. לא רק שהפיקסלים החליפו את הגרעיניות כסמל לעולם חדש, פוסטי-מנותק, אלא שעכשיו הם הופכים גם לקוביות עם מסגרת - הדימוי עצמו (חלון, עין) הופך לפיקסל, פרטים קטנים חומקים מגזר הדין, ונשארים נאמנים לעצמם,  ואפשרי גם שהדימוי עצמו ישחק במחבואים עם הפטרן שהתוכנה כופה עליו. הגריד עצמו הופך לדימוי, לתלת מימד, מתקפל, הורס ומייצר משהו חדש.

IMG 5645

הגודל:
הגלריה מציעה מה שספר או אתר אינם יכולים להציע – את שאלת המרחק של הצופה ואת ההקשר של השימוש, את החיפוש אחר פרטים לצד ההצטנפות בתוך הגודל, את הגילוי של מסגרת בתוך מסגרת, את התמונה שהוצאה מאלבום משפחה, את כרטיס הביקור שנזרק על מדרכה והפך מאמצעי לאובייקט, את הטפט.

התוכן:
אסף גאם הכהן מציע צילום חדשות של פיצוץ בית בעזה כשווה ערך למועדון חשפנות המציע את מרכולתו, כיכר עיר המקושטת כל חודש שוות ערך למגרש מוזנח (כיכר המסוממים) של התחנה המרכזית הישנה, ולצידם - מעלית עם ראי, מיכל מים מקלקר, שיח ירוק כלשהו, פסל במוזיאון – כולם דימויים המתקיפים אותנו מידי יום – כל היום.בשל הקושי העצום לעכל אותם, להבין עד כמה הם נוראיים או מענגים, מעניינים או משעממים, דורשים פעולה או קוראים להירגעות – כל שנותר לנו לעשות, הוא להריץ אותם מול העיניים (כן במחשב), לשחק איתם, להקפיץ באוויר כמו תפוח אדמה לוהט, ולהניח אותם אחד ליד השני בצורה מקרית.בפרפרזה על ברנרד שואו – כל העולם הוא אוסף של דימויים, וכולנו צרכנים בולמים. עודד ידעיה.

 
      love me not     

 


 

נא מלא/י פרטיך, ונחזור אליך בהקדם

לימודים מלאים
קורסי ערב