גלריית מנשר
כניסת סטודנטים
03-6887090

פ"נ (פה נטמן) / סשה סרבר

פתיחה: יום חמישי, 17.3.11, שעה 19:00

 

התערוכה מדמה פרגמנט מבית קברות: שני קברים וכניסה לאחוזת קבר משפחתית.
שני הקברים הם הקברים של אימי ואבי, אותם שכלתי כאן בארץ, תוך תקופה קצרה מאד, קודם אימי ובהפרש קצר אחר כך אבי.
זו הייתה תקופה מאד טרגית בשבילי, הייתי כמוכה הלם, חסום רגשית לכל מתרחש. לא יכולתי להתייחס לעשיית קברים שלהם, לכל התהליך המעשי והבירוקרטי הכרוך בכך. כמובן שהמצבות יצאו הכי ישראליות, הכי מכוערות, הכי חסרות תרבות קבורה שיש.
ההורים שלי היו פה מהגרים זרים, וגם אני בתור מהגר לא אהבתי את המקום שהם גרו בו, לא את הדירה שהם גרו בה ועכשיו גם לא את מקום הקבורה שלהם: גם דוחה, חשוף למזג האוויר הישראלי הלא נעים וגם לא אינטימי.
ביחד עם כל תכונות הזרות וחוסר האהבה, התחיל אצלי תהליך של אטימות רגשית למקום ולכל מה שקורה בו.
החלטתי לעבור את תהליך קבורה שלהם מחדש: עשיתי את הקברים שלהם מחדש, קברים הקרובים אליי, עשויים בשפה אחרת, הזרה למקום, שפה פלסטית שנכחדה. קברים כאלה שיראו זרים פה, גלותיים, כמו שהכרתי מבית הקברות היהודי העתיק בשטייטל שנולדתי בו: אנושי ואחר. בהיותי סטודנט ביליתי הרבה שעות בבית הקברות היהודי העתיק הזה, רשמתי שם הרבה, אך מפאת אופיו של הפרויקט, אופי דתי יהודי,לא הציגו את הרישומים האלה בקולג' שלימדתי בו, כך שגם במקום הולדתי זו הייתה שפה זרה ואני גם זר הייתי.
זו תכונה של גלותיות, להיות זר גם במקום שנולדת בו וגם במקום שהיגרת אליו. זה משהו שהתחדד אצלי עם מות הוריי, ואני מנסה לבטא את זה במיצב הזה של שני קברים בודדים גלותיים שהם העתק של קברים מבית הקברות היהודי בעיר הולדתי.
חלק נוסף במיצב הוא אחוזת קבר ששמה שער הגיהנום, זה שריד של ספק בית מגורים, ספק אנדרטה, מבנה העשוי בסגנן אדריכלות ניאו קלאסי (סובייטית מזרח אירופאית), בית שגם הוא אמור להיראות זר ולא שייך לפה, חלונותיו ודלתותיו חסומים, אין יוצא ואין בא מאחוזת הקבר, פרק תרבותי נקבר בפנים, פרק גלותי של משפחתי. לא ברור מאיזה צד של הגיהינום נמצא אני (הצופה), האם הגיהינום הוא מחוץ לבית במקום שאני נמצא בו והאטימה שלו זה הגנה ממי שנכנס, או שהגיהינום קבור בתוכו והאטימה היא הגנה על הנמצאים מחוץ למבנה.
כך בעבודה הזו אני מתייחס למצבו הנפשי של המהגר היהודי אותו אני חווה. מבחינה פלסטית ויזואלית, בניתי מיצב מפריטים אדריכליים מפוסלים בשפה של תפאורה שגם שוללת את נוכחותו של החומר וגם את משמעותו ויותר מתרכזת ברובד הנרטיבי של העבודה, זה כרגע מה שחשוב לי יותר בעבודה הזו.
אני משתמש בעבודה זו בקלקר, חומר לבנייה שהפסל מפוסל ממנו. הקלקר הוא חומר שאני עובד איתו, בעבודות של שריפה אני מפסל מצב של עץ שרוף, מצב של חומר,אך פה אני משתמש בו בצורה שונה: אני לא חושף תוך כדי פיסול את מצב החומר אלא גורם להיעלמותו תחת הנרטיב, להיעלמות משמעותו כחומר. במיצב הזה החומר אינו מספר על עצמו אלא מספר את הסיפור שלי, משרת את הנרטיב של המיצב. זהו בעצם תפקיד של תפאורה.
שעות פעילות הגלריה: ימים א'-ה', 11:00-19:00
נעילה: 14.4 19:00
בסיוע:
עיריית תל אביב – יפו, אגף התרבות והאמנויות, מחלקת אמנויות
קרן יהושע רבינוביץ לאמנות תל אביב

 

שעות פעילות הגלריה: ימים א'-ה', 11:00-19:00

 

נא מלא/י פרטיך, ונחזור אליך בהקדם

לימודים מלאים
קורסי ערב