תערוכות קודמות

בכורות
אוצר: ד"ר חיים דעואל לוסקי
משתתפים: עדן בנט, אלכסנדרה צוקרמן, אלה גלבוע,
שי יחזקאלי, אלה צוקרמן, יעל רוכמן, רוני קרני, רוני שניאור

אלו בְּכוֹרוֹת, חשיפות ראשונות אך גם הישארות במקום. המקום הוא בית-הספר - החממה שנעשתה גן, הרחם שנפתח לכדי במה; מבצלאל למינשר. הראשוניות הזו לא חסרה דבר. להיפך, זהו זמן של עושר מרוכז. לפני האינדיבידואציה של האמן הפרטי, והרבה לפני ההתקבצות שלו תחת מניפסט אקסיומטי, ישנו הריבוי העוברי המייצר איברים רב-כיווניים ללא תיפקוד מוגדר. זה לא ממש רלוונטי אם הרגע של העיבור (conception) היה אונס קבוצתי או מעשה אהבה נסתר, החבורה הממזרית הזו היא פרי של ארבע שנות הריון.
בכדי לחשוף את היחד ומבלי לכפות את האחדות, עלינו לדבר על קונסטלציה. ולא משום שזוהי "קבוצת כוכבים" או "אזור שמימי", אלא בעיקר בגלל הדובה שהיא תמיד גם עגלה או מחבת. קווים וירטואלים מחברים כוכבים מגלקסיות שונות לכדי דימוי, ריבוי של דימויים אפשריים. הדימוי נקבע בכל פעם מחדש ולפי נקודות ההמראה והנחיתה, עקמומיות הקווים וכוח המשיכה הארעי של הנקודות השכנות.
מתווה עקרוני שכזה אינו תר אחר אחדות תמטית שתבסס את התכנסותם של האמנים יחדיו, אלא עוקב אחר ההיות-ביחד האינטנסיבי שלהם, שמייצר תמות כתוצר לוואי זניח של אינטראקציה מתמדת. אחרי הכל, מדובר בחברות ובחברים. כמו דימויים על חוברות הרישום לילדים, כשנקודות החיבור מאבדות את מספרן הסידורי, והרשם הרך אינו מחויב עוד לקו הישר בלבד, הקונסטלציה הנוכחית היא מכונה אינפנטילית  מרהיבה של אחווה וייצור.